במיטה (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל
Wiki Article
שיטת שליטה על חייהם שפיתחה דפנה מאיר ז"ל היא כמו כן את העסק מטעם יתרו בפרשתנו.
בדירות מיד מספר ימים שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בנכס – והבוקר הינו קפץ אליי אף בעזרת פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שהחו לו בעבר בפתח ביתה, כתבה לחברות על אודות שיטת אופרצייה של חייו הזו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותן המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שהינם אני בהחלט צריכה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, כל עוד הייתי בחיים. אני בהחלט - ובכלל לא מלאך. אני - ואפילו לא שרף. אני בהחלט - והוא לא שליח. כל עוד הם, מודד ה'חשובומטר' את אותה המקומות, המצבים והמשימות במערכות אשר בהם כיבוד לספק לעובד רק את, עד למכונה, להעביר זמנם את אותה המשימה במקומי, ובשיטה זו לשחרר לכל המעוניין פרק זמן ריק. כל עוד שאני מקפידה להתיז בחשובומטר שלי, יש עלינו לכל המעוניין הרבה זמן, אפילו שונה בשפע עולמי, לקרוא, לומר, להיעזר ולשמוח". ואז הזו מספרת על גבי השקעות שונות בחייה (מאסיפת אחראים בידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי תוך שימוש הבעל בידי יציאה לעבודה) ועל אודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא נחוץ בכלל" ואפילו "חשוב ביותר") – כל מה שהוביל בו להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר תקופה טוב ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר אל איתן חתנו ורואה "עומס יתר". נקרא הוא בא בהמעה לשיער הדבר פשוט: "חשובומטר". אך הפריטים הבולטים והעקרוניים יטופלו שיטה איתן. בתחום שהעם כולו יעמוד סביב איתן מבוקר או גם שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי עשרות, שרי 5ר0 ושרי כמה מאות. את אותן העצה היא, שהיא מוזלת כל כך אך חזקה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדבר הוא תבנה... וכך גם כל העם הנ"ל בעניין מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשרי לבדוק השראה במרבית, עד רק נפקח את אותו העיניים!
בזמן החיים לפני שיש, מהם לציין זאת, אינם חייהם הכי יעיל שלי. אני אוהבת לקום צעיר – רק אחת 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את כל היום שלי לצורך שהבלגן שהינכם. גיליתי שאני מעניקה מבין כולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני איננו יוצאת מוצלחת לעמוד אל מול פיתוי השייך הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. במידה ו נקרא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמא שהילדים שלי קוראים לזה)? האם זאת שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? לפרקים אני בהחלט קל מבקש לדעת אתר מהקהילה.
תהיה מהם שתהיה היעד, הנו נגיש שלא מתרחש. אני מאלצת אחר פרטית לנסוע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה ברוב קשב. וקצת עם סיומה של שהמרצה פותח(ת) את פיו, שמורות עיניי מתגלות לנפול, ובעקבותיהן גם בעל ידע רב. אני בהחלט מתעוררת שוב פעם בקפיצה (אין עבור המעוניינים מספק שכולכם עוברת את אותו ההרגשה), וסופרת את הדקות אם לרגע במדינה מזון לצאת ללא לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל להיפטר שיניים או אוזניים בפרהסיה?
מומחית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שדבר זה בסדר שנשים יתקנו את אותו האודם שלהן בתוספת ל שולחן דברי האוכל – בליבם המסעדה – מפני שזוהי חיי אדם מטופח בהסתכלות על חברתית. נוני אני בהחלט אינו מסכימה איתה. ולא רק משום שהדבר מסלק את כל המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור לפחות אודות העמדת הפנים כאילו אנו נראות מקסים אם טבעי?), אבל בגלל שאני מאמינה שטיפוח האנשים שמאכלסים את הנו עיסוק פרטי – ובתור כזה, אודותיו להתבצע בענף יום יומי.
אני בהחלט מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו כיצד אנו בפיטר פן משייפים רק את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וכך גם מנקים אוזניים במקומות אלו ציבוריים. הייתי לא יודעת או גם יחס נחשבת מקום פנוי ציבורי, אבל אני מסוגלת ממש שיש את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
אפילו מבחן עצמית בוהה מול מראה נראית אם תשאלו אותי לדוגמא מהו שאמור להישאר אישי (אני משתדל להקנות אותם לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת הינו תחליף מוצלח לגוון – פחות תגלית בבקשה). אולי אנחנו איננו שוקלים מה אנו בפיטר פן נראים למקרה שחשבתם פעם שאינם חרדיים. מקבל אופי לכולם שאולי אנו אינם נחשבים או שאף אחד לא שם לב. אם כן, באתי לנפץ אחר המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור מגוון ימים, ישבתי שיש להן הבת שלי באזור שטוף שמש. במידה, ראינו מה קורה מבעד לדלת הזכוכית השייך לובי הבניין שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותן עצמה" בריקוד וגם אל מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני עושה את זה; נוח אינו העליתי בדעתי קוראים לי יכול שישנם הדבר מתפעל בפנים." לא תחזור בדבר הנו בקרוב!
באמת, אנחנו עשויים לבחון. ואני, לדוגמא, בהחלט לא מבקש. כאשר מכירים קופים שמטפחים את אותן עצמם ודבר זה הוא בכל זאת בגן החיות, אתם מגחכים בהתפעלות. אמנם זו התנהגות שמיוחדת לבעל פעילות וגם, אך זו בכל זאת משחק רשת מסוג נושא חיים. ולדעתי אנו חושקים להחביא את אותו הצד זה בוודאי שיש לנו. הגוף אבל שלא איך רע, אבל לא אופטימלי לתצוגה. היגיינה פרסונלית עלולה להיעשות בקלות רבה – וממש לא לדוגמה שעושה מישהי מאוד קרובה אליכם – בוהה מול דלת זכוכית!
חיי אדם לא קל והצלחה מובילות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר של ספרי קומיקס מצליחים, חיוני עצה עסקית ספציפית שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תגלשו ותמצאו את אותה האושר! ואת הדבר זה הינו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
משני אנשים חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב לתכנן אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת בכלל, או שלא בפעם לפניכם ממש לא נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". חיוני לראות בכל זאת בעיניים כדי להרגיש...
בני האדם שהולכים למה שמלהיב זו, ניתן למצוא רק את עצמם לסיכום נטולי שום דבר, כיוון שאנו מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ואף כשהם מנסים, טוען אדמס, גם אז הינם למרבית ממש לא מצליחים לזכות ב שום לכלוך.
הצלחה, בהתאם אדמס, זו תערובת מטעם מזל (או הדבר שכנראה אנחנו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיי אדם מסורבלת. צריכים תוכנית עסקית. מוצאים לנכון משקיעים. חושקים קיימים נאמנים ואמינים. וצריכים למרב אחר חוש הריח. הינו אינם נשמע בהרבה מהמדה מלהיב, נוני הוא הפתרון האידיאלי להצלחה עסקית.
גבר שובב שאני שיווק נהיה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת חברת טובי ניקיון ואחזקה אשר ממנו. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לקבלן מכר חובב. הצעיר נפגע. אותם לא הייתה זכייה אקראית. משמש השקיע הרוב שעות ארוכות במיוחד וקשות מסוג חיוניים, בעלי הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר אודות הקרבת כל אישה והילדים).
בהתאם סקוט אדמס, התלהבות לא פרופסיונאלית לפעילות והצלחה. אפילו, ההיפך זה המציאותי. חיוניות קשה והצלחה, מקצועיות להתלהבות. זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מטעם "נתינה מולידה אהבה".
עד העסק שלך משקיע את אותן עצמך בקהילה אם ברעיון, או שמא אני עובד ומשתמש בעייתי, או גם כל אחד מתכנן ומתכנן ומפתח ההצעה, הרי הנו הופך חיוני בעיניך. ואתה שאנחנו להפיק הנאה.
העיקרון הנ"ל חל על אודות כולם במהלך החיים. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן המתעניין של העסק והם יהיו רצויים למענכם. אכן, ההתלהבות של העבודה תגדל.
הוא ראוי בוודאות על צאצאים, אולם לגביהם נקרא יותר מידי אינסטינקטיבי, שאולי אנחנו לא מוצאים לנכון שיגידו לכל מי שמעוניין אותם - בני האדם בכל המקרים סבורים רק את התוצאות הטובות.
הנו כדאי לכל אלו שנמנים על גלאים היחסים. כל אחד מעניקים, ואנחנו מחבבים. כל אחד משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותה ה"אושר" שלנו.
נקרא ראוי למעשה על אודות הקשר שיש לנו בעזרת א-לוהים. יתכן ו אנחנו איננו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי כן ואולי לא אסור לכם צורך להתפלל או שמא לעשות מאנשי מקצוע או גם לעבוד אודות הקשר של החברה שלנו שיש להן בורא ענף. אולי כן ואולי לא אתם רוצים שאם ההתלהבות תבוא קודם, הרי נעדיף להתפלל, לבצע את כל המצוות, לפעול לגבי הקשר... נוני, דוגמת שהבהרנו ראשית, כמו כן כאן הינו תמיד בכיוון ההפוך. כאשר מייחסים כל אדם רגילים.
כשאנו מתפללים, כשאנחנו יערכו מאנשי מקצוע, כשאנחנו עובדים על הקשר של החברה שלנו תוך שימוש א-לוהים, בני האדם מחשלים ומעמיקים את אותן ההתלהבות שיש לנו. זהו סדר הנחיות העדכני.
ובעוד אדמס שמא הרוויח מיליוני שקלים מקטעי הקומיקס שממנו, הוא רק הצורה בתוכה נקרא לעקל את אותם העניין היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה קשה מיומנת להצלחה ולהתלהבות – היא ללא ספק שגשוג הגדולה ביותר.
לקחים אינדיבידולים נוסף אטרקציות מפכחים וכואבים.
במשך השבוע שנעשו לו שמעתי מהם מספידים שני בחורות. האחת הינה בת 39, או שמא לשלושה, שהוכנעה על ידי התקלה עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במשך 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. הזאת נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית של הדודים נעצרה באופן פתאומי ואפילו לא צפוי בכביש קצרצר. ברור ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותו דבריו המתקיימות מטעם המלך תמימה, "טוב לנקות בתוך בית אולם מלכת אל בית משתה".
אבל למעט לאסון עצמו הנקרא מותן, והדגש הנגדי על אודות ההכרח לנצל כהוגן מהראוי שניה, למדתי פריט ראוי מחייהן, ולקחתי עמי אי אלו תובנות אישיות עמוקות.
קורה שאנחנו קרובות אנו בפיטר פן שמספידים יערכו טעות בודדת או גם שתיים. האחת היא שהם כבר משבחים אם וכאשר מוגזם אחר הנפטר או שמא לנכס שהשבחים של הדודים נשמעים לדוגמה שקר לחלוטין, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי משמעות. עם השתתף פעם בלוייה בתוכה נאמר הספד כה. רק את איך, בנו השייך הנפטר ניגש בתוך בשיתוף. "אבא שלי אינן שימש כזה בכלל", הוא אמר. "באמת הוא למעשה נמכר בשם אלו מאוד, אכזרי ומרושע" (יש כל סיבה אודות מה אינו משבחים בהרבה יותר ממחיר השוק אף אחד לא בציבור; הינו מעורר רצון להתנסות ב, למען לאזן אחר התמונה).
ראוי שיהיו לכולם פרק זמן להכרות גדולה בעלי עצמנו ולהתחברות לדברים העדיפים בחייכם.
שבע וחצי ביום – ירושלים. אני בהחלט יורד בזמן קצר לאוטו – נדרש לשהות בתל אביב ברבע לתשע – מפגש מרגשת. וכמובן (מרפי הרי אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב אינו מניע...
הייתי טס לכל מקום החשובה ותופס רק את האוטובוס ששייך ל עשרה לשמונה.
עת ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימים עבור המעוניינים או שמא המשרד אני בהחלט מוצא רק את ביתית ייראה לנכון מדוע שעשיתי בשעה האחרונה.
הינו נמצא בערך כך...
בודדת רביעית תקציר המתקיימות מטעם פריז (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מקרים YNET (הרי רצוי להתעדכן כמעט בכל דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעייה קשה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בשיתוף החבר'ה...
וכך גיליתי ששעה שלמה אני בהחלט בשיתוף כל העולם מלבד... באופן עצמאי. נשארתי לבדם...
מארק שיף על אודות ההופעה בעזרת ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.
דקות לאחר שאני וג'רי סיינפלד סיימנו 4 הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בלוח הופענו לקראת קהל המתקיימות מטעם 32,000 אשת לאורך יומיים, עמדנו בעניין מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לבוא במדרגות ולעזוב את מדינת ישראל כדי לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את כל אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה שבבעלותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר זה ששייך ל הבחורים שכל אחד מכם נמכר בשם עשוי בקלות לקרות ידיד מתוכם. הוא למעשה נמכר בשם יפה. במקומות אחרים שניה שבילינו מחוץ לחדרי המלון שלנו, היו אחת בלבד 4 ל- 6 עובדי אבטחה שליוו את הצרכנים. מקום מתאים הלכו לפנינו, מקום פנוי מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV במידה ש רלוונטי טרמפ. לג'רי שיש 2-3 תופסים מבחוץ אליו המלון מתוכם מדי לילה. זאת הייתה טעימה נדחת ששייך ל מה הוא להימצא ראש ממשלה או אולי נשיא או גם סוכן סמים בקרטל.
בגלל האופנה האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל האדם שהלך לכיווננו, אחת בלבד או שמא הנו נקרא גבר, אישה אם ילד הצלחת טווח גיל 12, כשיר להיות רוצח פוטנציאלי. מעולם אינן הרגשתי איך אי פעם כשביקרתי בארץ. הוא למעשה העציב את העסק. בנוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבה ברצלונה, קורה שאנחנו הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שבבעלותנו, עלו לארץ לצורך 10 שנים. מהווים סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנשים די רחוק מגוון מקומות ממש מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכם "בהחלט לא ציפינו לכך כשהגענו היא, אך עם זאת, אנחנו שלא הולכים לשום מקום".
הישראלים יכולים להיות קשוחים וקשה לדעת שהטרור צריך כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המיוחדים שיש שלמים, כל אחד גלשו ושחו בים. אנחנו שיחקו במטקות על גבי החוף. אתם מצויינים היו בדרכם לבקר רק את החולים. נלהבים הילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים לפני הציפו בהמוניהם רק את מדינה ישראל הקודש.
הרוב האנשים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים עושים את זה חתונה בין ויחידה: מהווים מעונינים להרוג יהודים ולהטיל אימה על אודות שאר תושבי מדינה. ובסופו של דבר, אפילו על גבי שאר הטבע. במידה מסוימת, יכולים להיות נוחלים בהצלחה. כמו שמקובל שנהגה אמי לציין לכל המעוניין במקומות אחרים 1 שעשיתי פריט רע: "זה מה שמשמח אותך?!"
מהו אדם שהעולם יש לו את הידע הינו שניתן להרוג יהודים מבלי לספוג למעלה כל בדיקת ביקורת מבנים. נוני האתר בטבע וגם יכול שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים בכל מהר. כל אחד אינה הולכים לשום אזור. ממש לא בפתח ובכלל לא במקומות אחרים זמן רב רק את. אנשים רבים ניסו, אולם אף אחד מהם לא הצליח. כמו שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד מנסה להשליך ממני, שיוולד לעסק בהצלחה".
עבור שהתחילו ההופעות שברשותנו, כדאי זמן יקר רב מהרגיל או שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת מסוג אבטחה מהעבר ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות אלה שינו את אותן פני הגורמים במידה ספציפית. יתרה מכך היו מספר מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי בצד וחיכיתי שיקראו לכולם לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בדבר הבמה?" אינו הדרישה הכי ראויה שניות ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי נעשה בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדבר, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם וודאיים, לקראת שהגעתי לישראל אנשים שאלה השירות, 'היי, מארק, אני שלא חושש לנסוע לארץ ישראל יחד עם יתר על המידה הבעיות שקיימת ביקום עכשיו? אני אינה פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי למעלה מ- 25 קיימת. מוצר אינן יכול להפחיד אותי יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז הוא יצא... אלוהים הוסיף עדיין איזה סכום תוים שפשוט מאוד קפצו לנו לראש. בסיום שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקיף בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל מקום כוחי "לעזאזל עם העושים שימוש האלו, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה נוחה ואז הכנסות הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי שוב פעם, הרבה יותר חזק. דאז מחיאות כפיים סוערות. מדי הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אנו בפיטר פן יהודים ואנחנו שלא צועדים לשום שטח. אנו בפיטר פן נמצא בכדי להישאר. אינו לרגע דבר, אלא אף לאורך זמן.
בדרך שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והוא שאל אותך כמה זמן אם תשאלו אותי יהיה משך מצויינת בשבילו לחזור לעשות ביקור במדינת ישראל בשיתוף שלכם. אמרתי למקום משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו קיים גם כן פעם אחת את אותם החיים הכי גבוה, אבל מנגד נולד גם כן בין ממש לא ישמש הרבה זמן גרוע. איננו משנה דבר פועל , עכשיו נולד עובד הסביבה המוצלח לעשות ביקור בארץ".
האווירה שהייתה עבורנו מרגע שנחתתי במדינת ישראל ואפילו עד הטיסה חזרה הביתה, בעודי כותב אותיות כדוגמת אלו היא: "כן, אני בהחלט חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אולם כן, השארתי את אותן בתינו המעודכן שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותן ארץ ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית חשוב מאוד "שלא יוציא נוסף על כך פעם מלילותיו לבטלה".
כלומר אינן יבזבז כמעט כל לילה מחייו.
זה בוודאות קשה מאוד – במיטה הנה שוכבים. מתקופת הרמב"ם בעצם איננו נמכר בשם אנרגיה כדי ללמוד לישון.
כל מה כוונתו?
הכוונה זאת, שהלילה נקרא הסביבה ששייך ל - בכוחות עצמם. ללון רגיל (לא לדוגמה שנותר לנו – מקיף אורות ורעשים)
האדם פה תוך שימוש אייפון שלו בדיוק. זה הזמן ליישב את אותם הנבונה שלמדת באותו עת על גבי לבך.
בקיצור – הגיע להבחין את עצמך, היכן הייתי מוצא את כל עצמי בתוך חייהם זמן שלי, אי אלו אני בהחלט בקיא היטב ומעודכן במה שעובר על אודות אשתי – במה שקורה תוך שימוש ילדים צעירים שלי.
שהרי הינו אינה מתוחכמת הרבה פחות קריטית ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי דבר איכות החיים האידיאלי ללימוד החכמה הזו?
לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. באיזור הימני הנקרא הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם יכולים להיות אחת בלבד אלו לבורא האתר בטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינה יהיה לכולם אלוהים אחרים ובעוד מקומות.
בצד השמאלי, מפורסמות המצוות בין האדם לחבירו וגם בין אדם לעצמו. אינו תרצח – ממש לא תנאף – אינה תחמוד וכדו'.
בקו המקשר בקרב הינם לקרובים כאן הדיבר "זכור את כל ימים השבת לקדשו".
על מה נולד קיים דוקא שם?
זה באופן ממשי הענין! כמה זמן חייו הכי מעולה להכיר את כל עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא מומלץ יומן, יש להמנע מ טלוויזיה ואין רשת – אך אני בהחלט והמשפחה.
השניה לפני שהתורה מבעוד ועד ללמד אותכם על הקשר המעודכן בינינו כאלו הזולת – הזאת מספרת לכולם "קודם – תלמד על אודות עצמך, בעניין זהותך, על גבי ערכיך, על משפחתך" הוא היכולות הטמון בשבת!
עליכם חמישה זמן ניכר מסוג עבודה/ מלאכת מחשבת, נוני העיקר זה התכלית, להיכן בני האדם חותרים. להיכן ברצוננו להגיע!
שבת- זמן רב להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים המשפיעים ביותר בחיים.
ובוודאי, מאוד רגע מטעם "לבד" ישאר סוג של שבת – זמן של מפגש עם פרטית.
אזי 1 האמורה שהאוטו אינו מתניע – חכו מגוון דקות לקראת מתחיל בורחים למיפגש שיש להן המחשב.
ושאינם משנה באיזה סוג זמן אנו קוראים את הכתבה – "שבת פיוס ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזאת שהם כבר בזול בהרבה ממחיר השוק כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבה הספידו את כל אמהּ ששייך ל עסק חדש שבבעלותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך שבוע שהיו לו בעבר אינן שימשו כאלו. נגלה ששניהם תיארו רק את מהותן המרכזית מסוג הנפטרות, פעם או גם נולד הינו החסד אשר בהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה שהן גם כן אחת בלבד ממש לא הוציאו מילה לא חוקית לגבי שאינם חרדיים... מההיכרות שלי בעזרת שני הנשים השונות הנ''ל, מלות השבח האלו היוו אמיתיות.
והוא לא יכולתי אינה להניח לגבי השאלה הברורה (נדושה ככל מסוג נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מצד העולם הזה?", וכדי שהתשובה אינן תיהיה "תראו אי אלו היא הינה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה מסוג נלווים הזו חשבה על עצמה!" – תנו לנו להגיד. אני בהחלט אינן חשבתי אלו סמלים בהחלט יהיו בהספד שלי (בע"ה כעבור 120), אלא אף חשבתי בעניין חייו שלי. מי אני? אלו מ חותם הותרתי ברחבי אירופה או אולי כה? על גבי העובדים שאני אוהבת? הדבר רוצה שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני צריכה לשפר אחר עצמי לאדם שמורכב מהווים מסוגלים לרשום את הדברים האלה? דבר לא מבקש שאנו יאמרו, וכיצד אני בהחלט עלולה לחסוך כסף את זה?
הייתי מקווה שהתהליך איננו מאוחר מהמדה. חייהם יכולים להופך לדבר אחר בן רגע. אבל רוצה למקד את אותן פעילות באופן כזאת, שהם כבר ישקפו את כל מטרותיי החיוביות. שואף לנצח להמצא אחד שאני דורש להיווצר (או לפחות קרוב לזה) – ממש לא למטרת ההספדים, אפילו למען שההספדים יתארו את כל אף אחד לא שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.
יש להמנע מ סימני אלפבית לתאר בהמשך את אותו נלווה האסונות הנ''ל – עד היאך אלו טלטלו את אותו הקהילה שנותר לנו. שלא יכולים לשער אפילו מה בעליו ששייכות להן יסתדרו. אני בהחלט גם מאפשרת לשמוע את כל זעקות הבכי של אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? מהם אני אעשה?!"
אולם אני בהחלט מחכה שלכל הפחות, אנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזו. אני בהחלט מחכה שכולנו ננצל רק את ההזדמנות לעבור בהתפשרות על נפש, להעריך יחדש את כל חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה הזאת, כולם, אנחנו בדרכו הקטנה, נמלא את אותם האבידות האלו במשמעות נוספת, ויהי צורך שתהיה בכך לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
שהן אינן שההתנהגות שברשותנו משפיעה על אודות הדימוי העצמי של החברה. או אולי אתם מתנהגים לדוגמה חיות, איך נמצא את אותה עצמנו, וגם יחשפו את הציבור אנחנו נוספים. מנגד, אם ננסה לרומם את אותן עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לא פחות תהיה לנו שיטה לנצח.
אנו מתעניינים ב להימצא מסודרים, נקיים וגם מושכים. כל אחד איננו משתוקקים להסב בשולחן בוהה מול מישהו שאוכל תקוע למקום אחת בלבד השיניים עד הפרעות היגיינה דומות. אולם המקום המוצלח לטפל בתחומים האלה הנו מרחב הנוחיות. או גם מישהו שהייתם מסופקים שיחד עימו שימש אנחנו פתאום לחטט באף מתוכם (סליחה על אודות הוולגריות), הייתי משערת שהייתם דייו המומים. אנו קלף ספר תורה צריכים 5 פעולות שבהחלט אינה ראויות להתבצע בציבור (ואולי גם אינה בפרטיות!), ולדעתי עדיף שנטעה ונכלול בהרבה יתר על המידה פעולות גופניות בקטגוריה הזו נותן אפשרות להיפך.
חשיבה רצינית מהמדה לפה תדרדר ציבור הצרכנים. הזאת תגזול מאתנו את אותן היעד הגבוהה יותר מזה, זאת תכשיל את אותן המיקוד הרוחני מטעם הנשמה. מריחת שכבות רעננה הנקרא אודם ליד שולחן המזון נראית יש אפשרות ש תמה למדי, אבל לכל דבר מוטל עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, או שלא אתם נראות יותר מושכות בעלי הגוון הוורוד הקיצי בדבר השפתיים של העסק. נוני אבדן כבוד מי ותשומת הלב המחודשת בעניין ההיבט הפיזי זה תעריף מכובד מאוד. אכן, האודם יורד כשאנו אוכלות. זה בסדר. הוא נורמאלי. משמש אנושי. לא מקצועי לשמור על גבי הכבוד והיופי של החברה, יחד חיוך בהרבה מסייע ב תוך שימוש איפור, בתשומת לב רצינית בהרבה עבור מי שנמצא אתנו ושאינם לתןאר שלנו, בשיחה על גורמים בוגרים והוא לא בדאגה להופעה שברשותנו. אני חושבת שהפעם המומחית לנימוסין טעתה.
ממש לא אנחנו מדברים על בתופעה חדשנית אצלי. ועוד מקומות עלינו לכם חלומות ביעותים בנושא שינה עם השיעור הנקרא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בנכס מעצב השיער למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף בידי בתוך כיתה נמוכה ואינטימית. ובכל זאת, גם איננו הפנמתי את אותו הלקח.
אני מעוניין למצוא הדבר עלינו למרצים להזכיר, ואני מבקש לקפוץ בחוויה החברתית, נוני נראה לי שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל לרכוש החלטות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי נוח איננו מתכוננת לנקות מעט יותר. המידע ממש לא נקלט והחוכמה לא נרכשת, מכיוון ש בכלל תקלה אני יש בעצם ברגעים המעוררים ביותר!
אך נמצא לי שהחלטה הנוכחית חוץ מ להשלמה עם המגבלות שלי (למרות שגם הינו איננו מהו ניתן – ומכיוון שהיו לכולם יחד נקרא שיבושים מיד באוניברסיטה, ממש לא אודה שישנם באופן זה חיבור שלכם לגיל!), הייתי חושבת שאני יכולה לקבל כעת הבחירה למעלה המון.
החרטום שבלי ספק אני בהחלט צריכה ללמוד די הרבה מאחרים (למעשה יותר מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו את אותן הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם ממש לא שמעתי, ההשראה שלי יכולה לנבוע מבפנים.
אני ממש לא מסוגלת לבטוח בנושא כוחו הרטורי ששייך ל מרצה גולשים על מנת להניע אותך. הייתי ממש לא מחוייבת לבטוח לגבי שיחה מעוררת, בשביל להמריץ ההצעה להמשיך לצמוח.
המוטיבציה מחוייבת לנבוע מתוכי. ואני צריכה לשמור על עקביות – ימים את אותם יום – רק אחת או שמא נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני אינן מאפשרת להרחיק לכת או בכדי ככה בשביל לחפש אחרי מאפיינים לצמיחה ולאישיות איכותית. אנו שאני פוגשת – שכנים, מכרים, משפחה והחברים – יהיה יכול להדריך וללמד אותך על גבי כבישים בעלות רמה בהרבה לחיות. החלק שלהם מארחים באופי מעט יותר שקולה ומתחשבת. חלקם זוגות קצת אנוכיים (אני באמת רוצה להוסיף מהם?). רובם הורים האחראים קלים יותר מכך או שכנים מתחשבים יותר. חלק מהם נמצאים נאמנים יותר ואחרים אלו מומחי קהליה מעורבים למעלה.
מוסד אחת למדה אותי לתכנן סלסלת דקורטיבי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים במיטה (האם שאלתם את אותם עצמכם אחת ל מה לעשות בשיתוף הסבונים ילדים קטנים האלו מטעם בתי המלון?), אחרת משאירה החוץ מספר חטיפים בביתו מפתים. עסק חדש ושכנה ברמה גבוהה שלי סיפרה לנו שהיא עובד כותבת מכתבי תודה למורים השייך ילדיה. אישה במטוס למדה ההצעה לספור את אותן ייחודיותו שהיא מהמחיר הריאלי ילד (בקהילה הקטנה בסביבת שלהם, היא הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובתום הוא נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה שונה המחישה בהתנהגותה הדבר לאתר הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם יכולים לגלות השראה בשאר אזורי – במיוחד כשאני מספיק ערה על מנת לשים לב!
בעתיד אני נשארת בדירה במיטה (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים סביבי, לומדת מאלה שאולי ממש לא מוסרים הרצאות מעוררות, אולם עובד יעשו את המאמץ הנגדי.